קשה לי שלא לשפוט...

פורום תמיכה נפשית, בו אתם יכולים לקרוא, לשתף, ולשוחח עם מתנדבי ער"ן

המנהלים: ערן תמיכה 1, רינה מנהלת פורום, ערן תמיכה 3

קשה לי שלא לשפוט...

הודעהעל ידי אנונימית30 » 03 ינואר 2018, 17:48

אחרי שסבא שלי התאבד ופינינו את הדברים שלו והכל נתקלתי במיכתב שכתב - מיכתב וידוי קרא לזה וזה יושב לי על הלב כבר 9 שנים. מי מכם שלמד כבר להכיר אותי יודע שאני מבין האנשים הכי לא שופטים שיש אך את זה קשה לי שלא לשפוט ופשוט לעכל. כלומר אני מבינה שדרך התמודדות של גברים עם מוות של משהו כל כך קרוב וכלכ ך אהוב זה להפוך לפרפר - כל פעם בחורה אחרת - גם כי ידעתי שזה מה שקרה לסבא שלי לאחר שסבתא שלי נפטרה מסרטן ממנו סבלה מאוד שנים וגם כי משהו שהכרתי שהארוסה שלו נהרגה סלש נרצחה בפיגוע בדולפינריום שהיה לפני כמה שנים גם הפך לפרפר בעקבות כך וגם כי פסיכולוגית שספרתי לה שאני חושבת שזאת דרך התמודדות של גברים עם מצבים קשים כל כך והיא ענתה לי שאני צודקת. אבל סבא - ביום שסבתא נפטרה??? ועוד עם האחות בבית חולים שטפלה בה??? קח גם קצת זמן לתת לזה להיות פחות טרי ועוד בעיקר לא עם האחות בבית חולים שטפלה בה....... קשה לי שלא לשפוט את זה. אני מבינה אך לא באמת מבינה. מרגישה שבמובנים מסויימים זוהי פגיעה בסבתא שלי. נכון שכבר לא הייתה בחיים ונכון שהסבל שלה סחט המון מסבא שלי והוא היה צריך לפרוק את הכל השנים הללו והרגיש אשמה מטורפת כל השנים שלא צליח להציל אותה מהמחלה - אפילו כמעט 40 שנה אחרי שנפטרה למחלת הסרטן עדיין ממש הרגיש אשם אף על פי שכמובן שלא היה אשם - מבינה לרמה השכלית כי לא חוויתי את זה בעצמי - היא נפטרה לפני שנולדתי. ואין לי בעיה עם כך שהפך לפרפר בכלל כי מבינה שזאת דרך התמודדות אך יש לי בעיה עם זה שביום שנפטרה כבר הפך לפרפר ועוד עם האחות בית חולים שטיפלה בסבתא שלי עד שנפטרה.
אנונימית30
 
הודעות: 4402
הצטרף: 14 מאי 2016, 01:01

חזור אל ער"ן - פורום פתוח

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot] ו 37 אורחים

cron