ארוח בפורום של עירית טלאור מהבית הפתוח,יום שני 21.9

פורום תמיכה נפשית, בו אתם יכולים לקרוא, לשתף, ולשוחח עם מתנדבי ער"ן

המנהלים: ערן תמיכה 1, רינה מנהלת פורום, ערן תמיכה 3

ארוח בפורום של עירית טלאור מהבית הפתוח,יום שני 21.9

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 10 ספטמבר 2015, 12:51

ביום שני ה21.9 בין השעות 19:00-21:00 תתארח בפורום עירית טלאור מהבית הפתוח בירושלים
הבית הפתוח הוא ארגון של לסביות, הומואים, טרנס ובי שהוקם ומנוהל על-ידי חברי הקהילה.

עירית תענה לשאלות בנושאים הבאים:

1. זהות מגדרית
2. נטייה מינית
3. יציאה מהארון
4. נטייה מינית וצה"ל
5. נטייה מינית ותחום התעסוקה
6. קבלה עצמית
7. נטייה מינית ומגדרית והורות.
אתם מוזמנים להציג שאלות כבר, כאן או לדוא"ל שלנו forumeran@gmail.com,
השאלות תשלחנה לעירית והיא תענה עליהן במרוכז ביום הארוח, וגם אז תוכלו להציג שאלות לעירית והיא תענה "און ליין"
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

שאלה של יפעת איך לשכנע את ההורים לקבל אותי כמו שאני?

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 10 ספטמבר 2015, 16:13

שאלה לעירית
אני כבר לפני כמה שנים הבנתי שאני מעדיפה בנות. יש לי עכשיו בת זוג וטוב לי איתה ואני לגמרי בטוחה שזה מה שאני . הבעיה היא עם ההורים, הם מסורתיים אפילו אפשר לומר דתיים ( בעיקר אמא שלי) היא בשום אופן לא מוכנה לקבל שאני "לא נורמאלית" לפי מה שהיא אומרת, ההורים לא עשו בעיות כשאמרתי שאני רוצה להתגייס והבינו שאני לא דתיה אבל כשאמרתי שבחיים אני לא יתחתן עם גבר ( והם כל הזמן ניסו לשדך לי) ואני נמצאת עם בת זוג, את זה הם לא קבלו. כל פעם שולחים לי הודעות שאני ידבר עם רב כזה או מרפא איזה שהוא ואני ממש לא מתייחסת. כבר כתבתי פה כמה פעמים בפורום שהבעיה הכי גדולה שלי זה עם ההורים. יש לך אולי רעיון איך אפשר לשכנע את ההורים שלהיות לסבית זו לא מחלה שתעבור אלא מצב לתמיד ושהם יקבלו את הבת שלהם? בכל זאת חסר לי הניתוק הזה מהמשפחה והייתי רוצה שהם יקבלו אותי וגם את הבת זוג שלי.
תודה
יפעת
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

שאלה של מיקי

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 15 ספטמבר 2015, 08:33

שאלה של מיקי
שלום לעירית
אני בן 15 וחצי השנה התחלנו בצפר חדש והכרתי בן , עולה חדש מצרפת. והושיבו אותו לידי בכתה כדי שאני יעזור לו להקלט. במשך השעורים מדי פעם הוא נוגע בי בכל מיני מקומות בגוף. בהתחלה חשבתי שזה במקרה ובמשך הזמן כשזה חזר הבנתי שלא כל כך במקרה. ויותר הרגשתי שזה אפילו נעים לי. פעם אחת הוא הזמין אותי לבית שלו כשההורים לא היו בבית ואז היה בינינו קטע ( לא רציני) אבל היה לי נעים והרגשתי שאני רוצה להמשיך ביחסים האלה איתו.
אני חייב לציין שאף פעם לא היתה לי חברה וגם לא היה לי ניסיון אחר עם בנים. איך אני יכול לדעת אם אני הומו באמת או שזה רק מקרה?
תודה
מיקי
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

שאלה של יורי

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 15 ספטמבר 2015, 21:25

אני בן 22, גר עם שני ההורים, אחות בת 28 ושני אחים צעירים ממני. לפני כמה ימים סיפרתי לאימי ולאחותי שאני הומו.
הן לא לגמרי הופתעו וקבלו את זה יפה יותר ממה שחשבתי. אבל הייתה להן בקשה גדולה – לא לספר לאבא. הן מכירות אותו ,
יודעות שהוא יקבל את זה קשה והוא לא אדם בריא. אני מתלבט מה לעשות. אני יודע שקשה נורא לשמור בסוד, במיוחד שחלק מהמשפחה יודעת.
אם הוא ישמע את זה ממישהו אחר, הוא יכעס עוד יותר. אני ממש מוטרד וחסר שקט בימים האחרונים. מה את מציעה לי לעשות?
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

שאלה של קצין ביחידה מובחרת

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 19 ספטמבר 2015, 15:17

לעירית שלום
מקווה שזה לא יהיה ארוך מדי.....
אני קצין ביחידה מובחרת, כבר יותר משנתיים בצבא. משרת בבסיס במרכז וגר בצפון. אני חייב להגיד בצניעות שאני מאד מוערך בצבא גם כמפקד צוות וגם מבחינה מקצועית.
קצת לפני הגיוס "יצאתי מהארון" , אני שונא את הביטוי כי אף פעם לא הייתי בארון, אז יצרתי קשר עם בן זוג , ההורים ידעו מאז ומתמיד שאני לא נמשך לבנות וקבלו את זה בלי בעיה. כך גם האחים ושאר המשפחה. הבעיה התחילה בצבא, כשהתגייסתי חששתי שאם ידעו שאני הומו לא יתנו לי לשרת במקום שאני נמצא בו עכשיו ( אז חשבתי כך היום אני יודע שזה לא נכון) ולא סיפרתי לאף אחד החל מהטירונות, הקורס המקצועי, קורס קצינים והלאה. אני נחשב לבחור מאד סגור ויש אפילו כאלה שאומרים שאני מתנשא ומרוחק. זו דרך לשמור על הפרטיות שלי. אני עובד עם צוות מעולה, אנשים אייכותיים ואנחנו מאד מגובשים. הבעיה היא שלפעמים כשיש כמה שעות, יוצאים ביחד העירה ותמיד מנסים להדביק לי את אחת הבנות, ויש גם כאלה שמנסות להתחיל איתי ואני איך שהוא מתחמק, ולפעמים גם מסרב בתרוצים שונים לצאת איתם. רמזתי שיש לי חברה ואני לא מעוניין בקשרים אחרים. אף אחד כמובן לא ראה אותה וגם בטקסים של סיום הקורסים הגיעו רק ההורים ואחיות שלי. אני יודע שאנשים מעלים שאלות מאחורי הגב שלי ואף אחד לא מעז לשאול אותי ישירות. יש לי עוד תקופה ארוכה לשרת בבסיס הזה עם אופציה לחתום ולהתקדם, בזמן האחרון אני מרגיש שהסוד שאני סוחב ולא מגלה, מקשה עלי, כי אני כל הזמן חושש שמישהו יגלה את האמת. נכון שאני גר בישוב קטן ומרוחק ( עד עכשיו זה הקל), אבל אני לא אתפלא אם מישהו שמכיר מישהו יגלה את האמת. ומה יהיה אז? לא יודע אם אני עצמי צריך להגיד להם ( אני מתכוון לצוות שלי) ואז ישאלו למה לא גיליתי עד עכשיו או שיגידו לי שידעו והרגישו רק לא רצו לחפור לי, בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי חושב ומתחבט בשאלה- אם לגלות, איך ולמי וכל שניה מחליט משהו אחר.
אולי יש לך רעיון כל שהוא?
תודה
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

שאלה של תלמיד ישיבה

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 21 ספטמבר 2015, 18:21

היי אני נער בן 16 לומד בישיבה. מאז שהייתי ילד אני מרגיש משיכה לבנים אבל אף פעם לא העזתי לספר את זה למישהו וחשבתי שאולי זה יעבור. לפני כמה שבועות הגיע לשיבה תלמיד חדש ותוך זמן קצר הרגשתי שאני נמשך אליו מאד, חושב עליו ורוצה לגעת בו. אני לא יודע מה הוא חושב עלי אבל נדמה לי שהוא גם מסתכל עלי במבט מיוחד. אני כל הזמן מתלבט אם לגשת אליו ולספר לו מה אני מרגיש וזה לא נותן לי מנוחה. זה יכול להיות מסוכן כי אם הוא לא כזה אני אפגע והוא עלול לחשוף אותי בישיבה. מצד שני אני מרגיש התרגשות כל פעם שאני מדבר איתו וחשוב כמה טוב זה יכול להיות אם יהיה בינינו קשר
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1079
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

תשובה לקצין

הודעהעל ידי עירית הבית הפתוח » 21 ספטמבר 2015, 19:00

תשובה ל"קצין"
הופתעתי שכתבת שאתה שונא את הביטוי "לצאת מהארון" והתנחמתי כשאמרת שאף פעם לא היית בארון. זאת תפיסה יפה ומי ייתן שבמחר החדש לא נזדקק לארון להסתתר בו ולכן גם לא נתמודד עם היציאה ממנו... אך למיטב הבנתי התרבות עדיין מעודדת ומשמרת הטרו-נורמטיביות וה"אחר" חווה ברמה כלשהי קושי לחיות את חייו בנחת. לא פעם ה"אחר" מתבקש, או אף מרגיש בעצמו את הצורך להוכיח שהוא ראוי כמו כל אדם אחר, או נאלץ להיאבק על מקומו בחברה. בחוויה שלי, כל יום מביא אתו מחדש יציאה נוספת מהארון. כל אדם חדש שניכנס לחיינו, כל מסגרת, ואפילו בסיטואציות חדשות עם אנשים מוכרים לעיתים נחשפת עוד שכבה או ניואנס במורכבות של הזהות המגדרית והנטייה המינית שלנו, בפניהם, ואף בפנינו אנו. אתה מתאר מצב מורכב ובפנייתי אל הפתרון הייתי נותנת את הדעת על מספר משתנים על מנת להגיע להחלטה כל שהיא בעניין: ליציאה מהארון בפני קבוצה חדשה עלולות להיות השלכות, וכמובן שעלולות להיות השלכות גם להישארות בארון. אם היה מדובר בחיי שלי הייתי פורטת את המקרה לפרוטות על מנת לנתחו ולהגיע להחלטה שתביא עמה את המצב הכי רצוי עבורי. בראש ובראשונה הייתי מעמידה את שתי השאלות הבאות זו מול זו: מה המחיר שאתה עלול לשלם אם תצא אל מול היחידה, לעומת מה המחיר שאתה משלם כשאתה לא מספר לחבריך ביחידה על חלק כל כך משמעותי מהזהות שלך. לתוך משוואה זו הייתי מכניסה את שאר המשתנים, אנשי איכות לדוגמא נוטים לגמישות מחשבה, ופחות מקובעים, והייתי מניחה שיעריכו את השיתוף שלך ופחות יבקרו אותך. הייתי בוחנת איפה אתה נמצא בקבלה העצמית שלך, ועד כמה אתה שלם ומודע, עד כמה אתה מכיר את השפה באמצעותה אתה יכול להביא את עצמך לשתף ולהנגיש להם את התהליך שאתה עובר, והמקום בו אתה נמצא כעת. וכן הייתי מתייחסת גם למסגרת הצבאית והאופי המיוחד של החיים בה... הקירבה והעוצמות שהיא מייצרת בתוכה והתפיסה המיליטנטית "גברית" שהיא מעודדת אל מול הסטיגמה (הלא מדויקת בהחלט) הקיימת לגבי ההומוסקסואליות בחברה שלנו. באופן אישי החיים לימדו אותי כי באמצעות מאבק צודק למען חברה טובה ופלורליסטית יותר קל לשאת את "דגל הגאווה", לכן אילו היה מדובר בי, ולאחר כל הבדיקות העצמיות הללו הייתי בוחרת לשתף את חברי בחלק נוסף בעצמי. הייתי עושה זאת אולי באמצעות שיחה על האירועים האחרונים במצעד הגאווה בירושלים ובאמצעות הצורך להרים את הכפפה לייצר שינוי אמיתי בחברה שלנו, וכך מתחברת ביתר שאת אל הזהות שלי ומדברת אותה. ייתכן שאינך מתחבר לדרך זו, אולי שיחות אינטימיות עם חבריך בהם תספר להם על הזהות שלך על מנת להעמיק את הקשר עימם ומתוך הערכה לחברות שנרקמה בינכם. בהצלחה, בכל החלטה, מחזקת אותך...
עירית הבית הפתוח
 
הודעות: 6
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 15:57

תשובה למיקי

הודעהעל ידי עירית הבית הפתוח » 21 ספטמבר 2015, 19:01

תשובה למיקי
נעים זה בהחלטת מילת המפתח. אם הבנתי נכון, היחסים הנרקמים עם חברך הצרפתי הם יחסים נעימים לשניכם, וזה הדבר הראשון שאבקש ממך לשים לב אליו. כל עוד נעים לשניכם, ואתה שומר על גופך וגופו ועל החיוך של שניכם אז נהדר. אם המצב ישתנה באיזה שהוא אופן, מצדך או מצדו, אל תאפשר זאת! לשאלתך האם אני הומו, לא הייתי נחפזת להצמיד דווקא תווית זו, אלא אם כן אתה מרגיש שתווית זו תתן לך ביטחון כלשהו כבר בשלב כל כך מוקדם של חקירת המיניות שלך. וגם אם כך אתה בוחר, הייתי מבקשת ממך לאפשר לעצמך בהמשך הדרך לאתגר ולבחון תווית זו. לעיתים קרובות החברה מאלצת אותנו להחליט החלטות נחרצות על מי ומה שאנחנו, ולא תמיד התוצאה חיובית. לפעמים לומר "אני הומו" מחזק ומעצים אותנו, מסיר מעל כתפינו עול ונותן לנו שייכות. ולפעמים לומר "אני הומו" דווקא כובל אותנו. אני מציעה לך להצטרף לקבוצת נוער להטב"י באזור מגוריך, קבוצה העוסקת במגדר ומיניות כמו קבוצות הנוער בבית הפתוח בירושלים או קבוצות דומות באזורים אחרים בארץ, קבוצה זו תספק לך מקום בטוח לחקור את הקשת המאוד רחבה של הנטייה המינית ולהבין ממקום שלם יותר איפה אתה מרגיש שהכי נכון לך להיות מבחינה של זהות מינית. ותמיד שמור על עצמך, על גופך ועל חברך למסע החיפוש המדהים הזה. בהצלחה 
עירית הבית הפתוח
 
הודעות: 6
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 15:57

תשובה ליורי

הודעהעל ידי עירית הבית הפתוח » 21 ספטמבר 2015, 19:01

תשובה ליורי
אני מאד מתחברת לתחושת האחריות הכבדה שאתה חש ואני יכולה להבין את החשש והדאגה של אמא שלך ואחותך. ואכן, אולי לאחר שתפרוט את כל ההשלכות תגיע למסקנה שיקר מידי לספר לו. אני הייתי שוקלת לבחון זאת היטב, ובכובד ראש. עלול להיות מחיר גם להסתרה. בסופו של דבר מדובר במערכת היחסים שלך ושל אבא שלך, ולכן הייתי מתייעצת על כך עם עצמך ועם אבא שלך. כלומר, הייתי מנסה להבין מה המשמעות של לשתף את אבא שלך עבורך, מה המחיר שאתה נדרש לשלם כאשר אתה מסתיר את מי שאתה מפניו ומה המחיר שאתה עלול לשלם אם תספר לו. לאחר שתענה על שאלות אלו, תוכל לשתף את אמא שלך ואחותך בחוויה שלך, בחשיבות של תהליך כזה מול אבא, בכבוד שאתה רוחש להם ובלבטים שלך, ולצד זאת להסביר להן שזה שלך, וזה בינך לבינו. אם החלטת לא לספר, לזמן זה, אולי כך נכון. אם החלטת שההסתרה עלולה לפגוע יותר מהשיתוף, בין אם הסיבה לכך היא החשש משמועות, ובין אם אתה מרגיש שלשתף את אבא שלך מאד משמעותי לתהליך שאתה עובר ולקבלה העצמית שלך, אולי כדאי לך לגשת לאבא שלך ולשאול אותו בפשטות. לומר לו שיש משהו חשוב שמטריד אותך והיית רוצה לשתף אותו, אך חושש מאד מהתגובה שלו ודואג שהדבר עלול לגרום לו לאי נוחות, ולתת לו לבחור האם לשמוע ממך את הדברים או לא. בהצלחה בכל בחירה שתעשה...
נערך לאחרונה על ידי עירית הבית הפתוח בתאריך 21 ספטמבר 2015, 19:03, נערך פעם אחת בסך הכל.
עירית הבית הפתוח
 
הודעות: 6
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 15:57

תשובה ליפעת

הודעהעל ידי עירית הבית הפתוח » 21 ספטמבר 2015, 19:02

תשובה ליפעת
את מתארת מציאות שלצערי אני מכירה היטב, מחייהם של חניכות וחניכים רבים, אותם אני מלווה בקבוצות הנוער והצעירים בבית הפתוח. בעדינות אספר לך שהורה שבתו ובנו יוצאים מהארון עלול לחוות משבר בעצמו. במהלכו הוא שואל את עצמו שאלות קשות, עלול לחוש אשמה, לכעוס ולהתאבל. זה אמנם לא תפקידך להכיל את ההורים שלך, אך רק כדי להקל עלייך אספר לך שזה תהליך טבעי בחברה כמו זו שלנו, ועד כמה שזה קשה, נסי לכבד את הקושי להם, אולי תצליחי באופן הזה לייצר מציאות חדשה של כבוד הדדי, אך כבדי גם את עצמך ואת הבחירות שלך. תהל"ה הינו ארגון תמיכה להורים של לסביות, הומוסקסואלים, טרסג'נדרים וביסקסואלים, הם עושים עבודת קודש ועוזרים להורים לעבור תהליך קשה זה.... קישור לאתר שלהם: http://www.tehila.org.il
אני בטוחה שהם יוכלו לעזור להם ובאמצעות כך, לעזור גם לך לחיות את חייך בשלווה.
עירית הבית הפתוח
 
הודעות: 6
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 15:57

הבא

חזור אל ער"ן - פורום פתוח

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 12 אורחים