על דיכאון ודרכי התמודדות עם הפסיכולוגית גוני רוזנצווייג

פורום תמיכה נפשית, בו אתם יכולים לקרוא, לשתף, ולשוחח עם מתנדבי ער"ן

המנהלים: ערן תמיכה 1, רינה מנהלת פורום, ערן תמיכה 3

על דיכאון ודרכי התמודדות עם הפסיכולוגית גוני רוזנצווייג

הודעהעל ידי A1345354 » 15 אוקטובר 2014, 12:07

יש לי כבר כל מיני שאלות.

מה הדרך הכי טובה להתמודד ולהתרפא מחרדה חברתית? שילוב של exposure therapy עם CBT?
האם אני יכול להשתמש בשתי השיטות האלה בעצמי בלי מטפל?

מה אני אמור לעשות אם אני מרגיש שאני פשוט לא מסוגל אפילו ללכת למקום ציבורי ולדבר עם זרים או להיות במקום שיש בו הרבה אנשים? רק המחשבה על זה גורמת לי לחץ בחזה.
דרכים להתמודד עם חרדה מבנות?

איך אפשר להפטר מהרגשות או המחשבות שרצות כאשר נמצאים בסיטואציה סוציאלית, כמו למשל לשאול משהו בשיעור או להציג את עצמך לזרים או לפגוש במקרה מישהו שהכרת בעבר?
אני בטוח שאת מכירה את המחשבות אבל הנה כמה דוגמאות: שלא יצחקו עלי (על הקול שלי, הצורת דיבור, על השאלה), שאני לא יגמגם או יהיה לי בלקאוט, שאני לא יעשה מעצמי צחוק או יביך את עצמי, אני לא רוצה לספר למכר מהעבר שקרה משהו שלילי כי זה עלול לגרום להראות נחות או להוריד מהכבוד שלי או להשפיל אותי.

לגבי דכאון, אם אני מנותק מהרגשות, מרגיש ריקנות, חוסר תועלת, רגשי נחיתות, ייאוש, פתטיות וגם מידי פעם מחשבות אובדניות אבל שומר על הגיינה, עושה ספורט, אוכל בריא ומתלבש סביר האם זה אומר בכלל שיש לי דכאון? האם זה מראה שהדכאון שלי לא קשה במיוחד? האם טיפול תרופתי עם SSRI עדיין במקום?
האם אפשר בכלל לטפל בנתק מהרגשות? האם זה טבעי לא להרגיש כלום בכל מיני מצבים שאחרים היו מרגישים מזה הנאה, אושר או סיפוק? האם זה חלק מהדכאון או שזה מנגנון הגנה שהתפתח והוטמע בי עם השנים?

אני לוקח SSRI כ3 חודשים, אבל לא מרגיש משהו מיוחד או שהוא עושה משהו, האם זה אומר שהוא באמת לא עושה כלום?

אני אשאל גם על הפרעת אישיות נמנעת כי זה קצת קשור לחרדה חברתית ואני מקווה שתוכלי לענות על זה, מה הדרך המומלצת להפסיק להמנע מלעשות דברים שאני צריך? בפרט דברים שקשורים בלתקשר עם אחרים.
האם אפשר להתרפא בכלל מזה?

בCBT, איך זה אמור לעזור שאני ארשום ואראה את המחשבות השגויות שלי? הרי אני יודע שהחרדות שלי לא הגיוניות וסתם לרשום את זה לא הולך להעלים אותם...

מדובר על מבוגר, לא בן נוער.

תודה מראש.
נערך לאחרונה על ידי A1345354 בתאריך 19 אוקטובר 2014, 09:57, נערך פעם אחת בסך הכל.
A1345354
 
הודעות: 299
הצטרף: 26 אוגוסט 2014, 15:59

Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמודדות

הודעהעל ידי אני770 » 19 אוקטובר 2014, 03:01

ב"ה

היי,
רציתי לשאול האם לפי דרך הטבע יש סיכויי שחרדות ודיכאון יעלמו ללא שוב - לאחר טיפול נגיד.
אני770
 
הודעות: 248
הצטרף: 16 יולי 2014, 01:41

חברה בבסיס נמצאת בדיכאון

הודעהעל ידי efratgoren » 19 אוקטובר 2014, 12:06

היי
אני ממשרתת כקצינה בבסיס בדרום. איתי בחדר נמצאת קצינה ( יותר ותיקה ממני), היא בחורה מאד יפה וכלפי חוץ מאד מצליחה, מקובלת ואפילו מיועדת לקידום. לפני כמה חדשים נפרדה מבן זוג, אני לא יודעת את הפרטים ממש והיא גם לא בחורה שמשתפת את מה שעובר עליה, אבל אין לנו ספק שהיא לא יוצאת מהדיכאון. בלילות היא לא נרדמת, מדי פעם הולכת לפינות מבודדות ובוכה,ןגם רמת התפקוד שלה ירדה.כשהיא לא היתה בחדר אחת הבנות חפשה בארונית שלה ומצאה כמות גדולה של כדורים אקמולים ועוד כל מיני- כמות ממש בלתי סבירה. אנחנו 4 בנות בחדר ודיברנו בינינו ואנחנו דואגות לה, משתדלות לא להשאיר אותה לבד ( לא תמיד זה אפשר) ומנסות להתחבר אליה אבל אני מרגישה שהיא מנסה להתחמק ולהתרחק. יש עוד משהו שאפשר לעשות?

אני לא אהיה פה במשך השבוע לכן אראה את התשובה רק בסופ"ש
תודה
אפרת
efratgoren
 
הודעות: 26
הצטרף: 18 נובמבר 2013, 15:33

Re: Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמוד

הודעהעל ידי אני770 » 20 אוקטובר 2014, 02:50

ב"ה

נכתב פה באחד האשכולות בקשר לשימוש בתרופות לדיכאון-חרדות: ומה שזה עושה זה לא "מסדיר" שום "סרטונין במוח. הפונקציה של זה זה לחסום קולטנים של סרטונין בשביל שיהיה למוח יותר סרטונין זמין. בטווח הקצר זה עושה אחלה הרגשה אבל אחרי תקופה ארוכה עם זה זה פשוט מנתק את הבן אדם מהרגשות שלו ואז מתחיל לשקוע דיכאון סמוי. אני לא היחיד שמתאר את ההרגשה הזאת."

רציתי לשאול האם ועד כמה זה נכון.
על מה מסתמכים אלה שטוענים כך ומה הפתרון.

ובקשר לחרדות, חוץ מתרופה להסדרת הסרוטונין במוח, בזמן התמודדות עם חרדה, התקף חרדה וכו,
מה אפשר לעשות??

תודה.
אני770
 
הודעות: 248
הצטרף: 16 יולי 2014, 01:41

Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמודדות

הודעהעל ידי ערן תמיכה 18 » 21 אוקטובר 2014, 19:04

שלום A1345354 ,

הצגת שאלות רבות, שאתייחס אליהן בשני חלקים. החלק הראשון יתייחס לחרדה החברתית והשני לדיכאון. אתייחס באופן ישיר לסימפטומים שתיארת ולדרכי ההתמודדות.

1. אתה מתאר תחושת פחד בסיטואציות חברתיות, המועצמת ממחשבות שליליות כגון חשש מביקורת ולעג. נשמע שהסיטואציות החברתיות נוגעות בבטן הרכה של הערך העצמי שלך, מלבות ספקות ומחשבות שליליות שלך על עצמך. חשוב שתדע שהחרדה החברתית נובעת בראש ובראשונה ממנגנון נפשי שלילי שבו אנו פונים נגד עצמנו. כלומר שהבעיה המרכזית אינה דעתם של אחרים, תהיה אשר תהיה, אלא חלק בתוכך שמתייחס אליך באופן לא סלחני, אפילו מרושע. בהחלט חשוב לפנות לטיפול שיעזור לשנות זאת. עבודה עצמית חשובה מאוד, אבל לא תמיד מספקת. טיפולים ממשפחת ה CBT מתאימים בסוגי חרדה רבים, בייחוד כשמחפשים טיפול יחסית קצר מועד (בסביבות ה 3 חודשים ובמקרים מסוימים יותר). ה CBT מתרכז ישירות במחשבות השליליות ולצד זאת בונה תכנית מבוססת התנסות שתעזור לראות ש"השד החברתי" לא כ"כ נורא, מה שיחזק את בנייתן של מחשבות יותר חיוביות לגבי עצמך ומקומה של הסביבה. טיפול בגישה דינאמית לעומת זאת יכנס יותר לעומק למצבך הנפשי. למשל – יבוא במגע עם אזורי נפש יותר עמוקים ולא מודעים שמזינים את החרדה והמחשבות השליליות סביבה, ו/או יתחקה אחר האופן שבו תחושות ומחשבות אלו התעצבו לאורך השנים, ומתוך זאת יכוון להביא אותך לשינוי. לגבי שאלתך - כאשר החרדה החברתית ממושכת ומקיפה, ו"שזורה עמוק" יותר בתוך האישיות, תיתכן אבחנה של הפרעת אישיות נמנעת.
2. אתה מתאר תחושות רבות שאופייניות לדיכאון, ואין זה פלא שכן דיכאון וחרדה לא פעם שלובים זה בזה ומעצימים זה את זה. משמח לקרוא כיצד אתה לא נכנע ושומר על שגרת חיים שיש בה אקטיביות והקפדה על הגוף. כמובן שהדבר לא סותר את קיומו של רגש אפל ומכביד יותר מאחורי הקלעים. גם ריקנות שהיא לא פחות קשה. כתבת שאתה לוקח כדורים. טיפול פסיכיאטרי מצריך מעקב של רופא, במיוחד בחודשים הראשונים, כדי להבין האם התרופה מתאימה בסוג ובמינון. המשך במעקב פסיכיאטרי צמוד ובדוק עם הרופא אם יש צורך בשינוי. ברוב המקרים 3 חודשים הם טווח מספק כדי להבחין בהשפעות כלשהן, אך יש צורך בהערכה רפואית כדי לקבוע את המשך הטיפול.
לגבי סוגיות של ריפוי - תמיד אפשר לשפר את המצב. אתה נשמע כמו אדם עם סקרנות אמיצה וגישה אקטיבית. כל עוד אדם שואף לריפוי ופתוח לקבלת עזרה, האפשרות לשינוי נותרת פתוחה. המשך בדרך שלך, למרות הפחד והקושי. אתגר את עצמך אך מצא את המינונים שמתאימים לך, כלומר גם אל תתיש את עצמך. היה סבלני וסלחן מול רגעי משבר (תמיד יש וזה לגיטימי), והעזר במקורות תמיכה בסביבה שלך – משפחה, חברים וכד'. כמו כן, שמור על משמעת תרופתית על פי המלצת הרופא, ופנה לטיפול נפשי כדי לגייס שותף מקצועי שילך איתך בדרך האמיצה הזו.

בהצלחה רבה,

גוני
ערן תמיכה 18
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 8
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 13:09

Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמודדות

הודעהעל ידי ערן תמיכה 18 » 21 אוקטובר 2014, 19:06

שלום אני770,

דיכאון וחרדה לובשים צורה שונה, אצל כל אדם. כן, בהחלט ישנם מקרים בהם אדם נמצא בדיכאון או חווה חרדה כלשהי, והסימפטומים נעלמים ללא שוב. המצב עשוי להשתפר באמצעות טיפול, או באמצעות התמודדות אישית של כל אדם על פי דרכו.
במקרים אחרים, דיכאון או חרדה עשויים לדעוך אך לא באופן מלא, או לחילופין להעלם ולהופיע שוב, למשל סביב מצבי עומס ומשברים.

בהצלחה רבה,

גוני
ערן תמיכה 18
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 8
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 13:09

Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמודדות

הודעהעל ידי ערן תמיכה 18 » 21 אוקטובר 2014, 19:09

שלום אפרת,

תודה על הדאגה שאת מפגינה כלפיי חברתך לחדר. נשמע שהיא נמצאת במשבר ואתן לא נשארות אדישות – שומרות עליה, תומכות בה ומעודדות. למרות שקשה עדיין להעריך את חומרת המצב לאשורו, חשוב לוודא שהיא מקבלת את התמיכה שהיא זקוקה לה בתקופה זו, בייחוד לאור החשש האובדני. המלצתי היא לפעול בשני מישורים:

1. המצב האופטימלי הוא מצב בו היא זו שפונה לעזרה. נסו לדבר איתה שוב, ובדקו האם היא מוכנה להיעזר במישהו בסביבתה, בייחוד גורם סמכות כלשהו בבסיס. אולי היא תסכים לפנות למפקד האישי, או למפקד אחד בסגל שהיא סומכת עליו. אולי לקצינת ת"ש, או ישירות לקב"ן. ומה לגבי משפחה וחברים שבבית – האם משתפת אותם? האם נעזרת בהם? חשוב לעודד אותה לעשות זאת. כמו כן, למרות שנושא הכדורים עשוי להיות מביך או מפחיד, דברו איתה גם עליו. חשוב שתדע שחוששים לה ושתראה דרככן את חומרת המצב.
2. משום שיש חשש אובדני המלצתי היא לא להקל ראש ולדווח על כך למישהו שאחראי לשלומה. תוכלו לבחור מפקד או מפקדת בבסיס, שאתן מתרשמות ממנו כאדם אחראי ואנושי, שידע לטפל בנושא ברגישות ובדיסקרטיות. האחריות לא צריכה להישאר על הכתפיים שלכן, בוודאי לא בסיכון שכזה. כמו כן, אם יש לכן פרטי התקשרות של אחד מההורים שלה, כדאי לנסות ליצור איתם קשר.

לסיום הייתי רוצה להציע לכן לחשוב באופן יצירתי על דברים משמחים שאפשר לעשות בחדר או בבסיס, שיכולים לרוממם את רוחה. השתמשו בתחושת הביחד שיש לכן כדי ליצור אווירה נעימה, שאולי גם תעזור לה להתאושש ולראות שיש אופק מעבר למשבר. זו יכולה להיות ארוחה (פיקניק?), סרט, או ערב עם נושא כלשהו. לפעמים הווי משותף של בסיס סגור נותן תחושה משמעותית של חום ומשפחה. נצלו זאת!

בהצלחה רבה,

גוני
ערן תמיכה 18
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 8
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 13:09

Re: יום שלישי הקרוב שאלות ותשובות על דיכאון ודרכי התמודדות

הודעהעל ידי ערן תמיכה 18 » 21 אוקטובר 2014, 19:11

שוב שלום אני770,

תרופות נגד דיכאון משפיעות על חומרים המכונים נוירוטרנסמיטרים, המופרשים בין תאי עצב באזור המכונה סינפסה. במקרה של תרופות נגד דיכאון סרוטונין הוא אכן אחד החומרים שהתרופות מכוונות להשפיע עליהם, בדגש על לנסות לשפר את הספיגה שלו בתאי העצב באזור הסינפסה.

השפעתן של תרופות פסיכיאטריות שונות ובוודאי תרופות נגד דיכאון הנה תחום מורכב. גם היום, לאחר יותר מ 60 שנות פיתוח, מתקיימים מחקרים רבים שמבקשים להבין את אופן השפעתן. כתבת על חשש מתחושת ניתוק רגשי ודיכאון סמוי. במקרה של תרופות פסיכיאטריות, כל תרופה משפיעה על כל אדם באופן אינדיבידואלי. תופעה של ניתוק רגשי עשויה להופיע, למשל כשאנשים מדווחים שהתרופות "מקצצות" את הטווח הרגשי שלהם, כלומר מונעות מצבים של כאב נפשי גדול אבל במחיר של לצמצם את עוצמתם של רגשות חיוביים כמו שמחה והתרגשות. יש אנשים שמחליטים שזה מחיר ששווה לשלם, במיוחד אם הכאב הנפשי שמטפלים בו גדול מנשוא. מדובר בהחלטה אישית, שבכל מקרה חשוב לדון בה יחד עם פסיכיאטר מלווה, איתו אפשר לשקול שינוי במינון או בסוג התרופה. שינוי בתרופה במקרים רבים יביא לשינוי בתחושה.

באשר לחרדה, כיום ישנם טיפולים נפשיים רבים שאפקטיביים מאוד במקרים של חרדה. למשל, טיפולי CBT, ביופידבק, או טיפולים דינאמיים, קצרים או ארוכי טווח. כמו כן ישנם שינויים באורח החיים שאפשר לעשות. לדוגמא, לתרגל סוגים שונים של הרפיה, תרגילי נשימה, דמיון מודרך, מדיטציה. לשלב פעילות גופנית, באם זאת ריצה, שחייה, או תרגול עם היבטי מדיטציה כמו יוגה. אפשר גם לבדוק שינויים בתזונה, לדוגמא מעבר לתזונה דלת קפאין. כמו כן מומלץ לדאוג לשינה מסודרת. חרדה נוטה להיות חזקה יותר כאשר אנחנו פגיעים מבחינת מצבנו הגופני. לכן חיזוק משולב של הגוף והנפש חשוב מאוד.

בהצלחה רבה,

גוני
ערן תמיכה 18
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 8
הצטרף: 25 ספטמבר 2011, 13:09

Re: על דיכאון ודרכי התמודדות עם הפסיכולוגית גוני רוזנצוויי

הודעהעל ידי ferari » 08 אפריל 2015, 12:54

דרך ההתמודדות שלי עם דיכאון היא בעזרת המומחים של בטיפולנט http://www.betipulnet.co.il/%D7%A1%D7%9 ... %95%D7%9F/ שאני עובר אצלם. זה נורא קשה לקום יום אחד בבוקר בהרגשה מוזרה שמהשהו לא בסדר אפילו לא הבנתי שאני בדיכאון, נותנים לי כדורים וזה עוזר קצת ואבל אני בעיקר עובד על הנפש, מנסה איכשהו בתת מודע לשנות גישה בחיים בתקווה שבאמת תהיה לזה השפעה כלשהי על מהלך החיים, אנחנו חייבים לזכור תמיד שיש לנו את היכולת הזו ואנחנו כן חזקים מזה ולמצוא בנו את הכוחות הללו.
בסופו של דבר תגיע הישועה, אני חושב.
ferari
 
הודעות: 3
הצטרף: 05 דצמבר 2014, 20:11

Re: על דיכאון ודרכי התמודדות עם הפסיכולוגית גוני רוזנצוויי

הודעהעל ידי שני26 » 22 מאי 2016, 14:47

היי גוני רוזנצוויג,
אשמח לדעתך , ניסיונך באשפוז במיון פסיכיאטרי בבית חולים.
כבר יותר מחודש שאני לא מצליחה לצאת מדיכאון ומחשבות רעות ואובדניות, ולא עובר יום שבו אני לא חושבת על דרך להפסיק את החיים.לא מוצאת את המשמעות ובשביל מה להתעורר בבוקר.
כמובן שיש פה הרבה מעבר, לא אכנס עכשיו לסיבות שהובילו אותי לרגשות האלה,
אמא שלי נלחצה מהעובדה שרזיתי המון במשקל כי אני כמעט לא אוכלת, וגם ניסיתי לשתות מרכך כביסה ולקשור שרוך על הצוואר,ופנתה לרופאת המשפחה שהפנתה אותי לבדיקה במיון פסיכיאטרי בבי"ח, על ניסיונות התאבדות וירידה במשקל.
מעניין אותי אם תרופות באמת יכולות לעזור?לשחרר את הסרוטונין במח , או להסדיר את המעגלים שם במח שהמחשבות יהיו אחרת (לפי מה שקראתי)
האם את יודעת מהו הביקור במיון פסיכיאטרי ויכולה לשתף אותי בחוויה?
תודה רבה,
שני
שני26
 
הודעות: 4
הצטרף: 22 מאי 2016, 11:49


חזור אל ער"ן - פורום פתוח

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot], מישהי אחת, משורריחף ו 14 אורחים