קטע קצר שכתבתי

פורום תמיכה נפשית, בו אתם יכולים לקרוא, לשתף, ולשוחח עם מתנדבי ער"ן

המנהלים: ערן תמיכה 1, רינה מנהלת פורום, ערן תמיכה 3

קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי Gregory » 18 יולי 2018, 01:45

ביום שני ה-9 בפברואר 2009 הגעתי לבית הספר. נכנסתי לכתה וראיתי את תלמידי מגמת הקולנוע מתאספים להם, כמו תמיד, באחד משולחנות הכתה. הייתה תחושה שהפעם קרה משהו לא טוב, כי שמעתי את נינה בוכה ואת שאר תלמידי המגמה מנסים לנחם אותה.
"מה קרה?" שאלתי בתמימות. אלכסנדרה הסתובבה אליי באיטיות בעיניים בוכות ואמרה "דריה התאבדה". בכייה של נינה הלך והתגבר ואלכסנדרה שבה לחבק אותה. פתאום נכנס אלכסיי לכתה. הוא ראה את ההתכנסות ושמע את הבכי ואמר "לא בוכים על דם שנשפך!" ספק בצחוק מרושע, ספק ברצינות מרושעת. "עוף מכאן רוצח!" צרחה עליו נינה הכי חזק שיכלה. "אתה ושני החברים שלך!!!" היא התקרבה אליו במהירות במטרה להכות אותו אך אלכסנדרה וג'וזף מיד החזיקו אותה "הלוואי שתמות!!! תישרף בגיהנום!!!" המשיכה לצרוח עליו.
"בו'אנה השתגעת על כל הראש" אמר באדישות ויצא מן הכתה.
אף על פי שלא החצנתי רגשות באותו יום ולא דיברתי עם אף אחד, חשתי חסרת אונים לא פחות מנינה, שאיבדה את דריה, חברתה הטובה ביותר. "הארץ הזאת היא מקום מסוכן" חשבתי לעצמי. "זהו מקום שבו חפים מפשע נרצחים, ואילו הבריונים יוצאים מחוזקים. חוסר הצדק כאן משווע. אני חייבת לצאת מכאן עכשיו, לפני שאהיה הבאה בתור."
Gregory
 
הודעות: 62
הצטרף: 28 אוגוסט 2016, 23:03

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי no one » 18 יולי 2018, 02:00

היי

ממ .. סיפור עצוב


מה שלומך גרגורי ? יש חדש ?
מה עם העבודה בחנות הספרים ? האם יש לך עוד עבודה חוץ מזה ?
מה התחביבים שלך ? מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי ?
נערך לאחרונה על ידי no one בתאריך 18 יולי 2018, 08:58, נערך פעם אחת בסך הכל.
no one
 
הודעות: 3272
הצטרף: 18 פברואר 2018, 20:10

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי no one » 18 יולי 2018, 02:02

הזכרת לי את הסדרה
13 reasons why

יצא לך לראות ? מה דעתך?
no one
 
הודעות: 3272
הצטרף: 18 פברואר 2018, 20:10

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי Gregory » 18 יולי 2018, 11:57

היי וואן,

הכל בסדר. אין חדש תחת השמש. עדיין עובד בחנות הספרים. לא מצאתי עבודה אחרת בינתיים אבל לא נורא. מסתדר.
את הסדרה לא ייצא לי לראות למרות שאני מתכנן.
Gregory
 
הודעות: 62
הצטרף: 28 אוגוסט 2016, 23:03

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי רינה מנהלת פורום » 18 יולי 2018, 12:47

שלום לך גרגורי היקר
שיתפת אותנו פה בסיפור מאד קשה. אין ספק שאי אפשר להתייחס בשוויון נפש להתאבדות של חברה מהכיתה. גם אם לא היית איתה בקשר עמוק, עדיין זה מקרה מאד קשה שמשפיע על כל אחד,
וכל אחד מגיב אחרת, גם אלכסי שצעק "לא בוכים על דם שנשפך!", נשמע אמנם רשע, אבל יתכן שזו תגובה שמביעה המון פחד.
אתה כותב פה על אירוע שקרה לפני כתשע שנים. אם בחרת לכתוב עלו היום אני מניחה שהוא כדיין טמון בך וזכור לך כאירוע קשה וטראומטי. אבל אני שואלת את עצמי וגם אותך, למה בחרת בכל זאת לכתוב עליו היום? אחרי תקופה כל כך ארוכה? האם קרה משהו שהחזיר אותך למה שקרה אז?
בכל מקרה אני מקווה שהיום אתה מרגיש חזק יותר ומה שקרה אז- נשאר בגדר זיכרון.
תודה על השיתוף
יום טוב לך
רינה
רינה מנהלת פורום
מתנדב ער"ן
 
הודעות: 1077
הצטרף: 29 אוגוסט 2011, 18:29

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי Gregory » 18 יולי 2018, 16:18

שלום רינה,
הסיפור נכתב בהשראת מקרים אמיתיים. בתקופת התיכון, אכן הייתה נערה שסבלה מבריונות קשה מצד חבריה לכתה. היא לא התאבדה. אני לא יודע אם זה כי הייתה לה תאווה לחיים או כי פחדה שלא תצליח וייגרם לה נזק. בנוסף, ערכתי מחקר קטן, קראתי באתרים מהארץ ומחו"ל וגיליתי שתופעת התאבדות תלמידים בעקבות בריונות היא הרבה יותר נפוצה ממה שאנחנו חושבים. בסטייטן איילנד, ניו יורק, היה מקרה של ילד, דניאל פיצפטריק שמו, ששם קץ לחייו לאחר שנים של בריונות. לפני שהתאבד, הוא ניסה להשיב מלחמה או לדווח למורים ולהנהלת בית הספר אך דבר לא עזר להפסקת הסבל והעינוי שחווה. מקרה נוסף, ידוע יותר, הוא של ג'יימי רודמאייר. נער הומוסקסואל שסבל מבריונות בבית הספר בגלל נטייתו המינית. הוא פרסם סרטונים ביוטיוב וקרא להם It gets better. מטרתו הייתה לעזור לבני נוער אחרים שסבלו מבריונות ולהוכיח להם שאפשר להתמודד מול התופעה הקשה ולהמשיך בחיים. בסרטוניו הוא דיווח שאכן מצבו got better ושהוא מרגיש יותר טוב, אבל תגובות הנעצה של השונאים אותו ביוטיוב וכנראה שגם מקרי בריונות נוספים הובילו להתאבדותו.
אני חושב שהעולם הזה הוא מקום מסוכן מדי לבני אדם והעובדה שנולדתי היא טרגדיה, גם אם נולדתי למשפחה תומכת. משפחתי לא באמת יכולה להגן עליי מפני כל מי שירצה לפגוע בי. כבר נפגעתי בצורה טראומתית מספר פעמים והפכתי לשבר כלי. אני לא מתפקד. כלומר, אני עובד, אבל כל יום שעובר אני מתכנן את דרך ההימלטות.
Gregory
 
הודעות: 62
הצטרף: 28 אוגוסט 2016, 23:03

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי no one » 18 יולי 2018, 20:14

מקווה שאתה לא חווה פגיעה בהווה, לא מילולית ובוודאי שלא פיזית
הדברים הללו אסורים על פי חוק וניתנים לאכיפה

כואב לשמוע שאתה דואג לביטחונך, אתה צריך להרגיש בטוח בכל מקום שאתה נמצא בו
כואב לשמוע על תכנון דרך ההימלטות

מאחל לך שתמצא חבר שישכיח רגשות שלילים, ותוכל לתכנן כל מני פעילויות משותפות שינעמו לך
גם אני מאחל יום טוב
no one
 
הודעות: 3272
הצטרף: 18 פברואר 2018, 20:10

קטע נוסף

הודעהעל ידי Gregory » 21 יולי 2018, 01:58

מנהל המגמה הקדיש חצי מהשיעור לזכרה של דריה.
הוא ביקש מאיתנו לסדר את הכסאות במעגל. כשהתיישבנו במעגל, הוא החל לדבר.
"אתמול קרה משהו שמעיד על עד כמה רקובה ההתנהלות שלנו כבני אדם. דריה שמה קץ לחייה. היא העדיפה למות מאשר להגיע לבית הספר. אתם מבינים לאיזה מצב קיצון היא הגיעה?" הוא הסתכל על כולנו כששאל את השאלה הרטורית הזו. "יש תלמידים מהמגמה הזו שהציקו לה, התעללו בה, ירדו לחייה, העבירו אותה גיהנום, והם ישלמו את המחיר, אבל אתם צריכים להבין שגם עליכם מוטלת אחריות. לא ייתכן שחברתכם תשב פה, תעבור כאן גיהנום, ואתם בשלכם, נתתם לה לגסוס." נינה החלה לבכות. מנהל המגמה ניגש אליה באיטיות וחיבק אותה. "אני יודע שעשית כל מה שיכולת כדי לעזור לה," אמר המנהל לנינה, "אבל יש כאן עוד שישה אנשים שלא התערבו. אולי הם פחדו, אולי הם לא ידעו מה לעשות, אבל דבר אחד בטוח, כולכם הייתם בתוך ה'עצמי' שלכם, ולזה אין מקום במגמה. אתם צריכים להבין שמהרגע שנכנסתם לפה, אתם בי-ח-ד!" המנהל שילב את כפות ידיו "כל אחד כאן דואג לא רק לעצמו, אלא גם לשכנו, כי אם לא תהיו תלויים אחד בשני, תהיו תלויים אחד ליד השני. אתם יודעים למה אלכסיי, פטר ואורקון הצליחו להשליט כאן טרור? כי הם היו מלוכדים, וגם אתם צריכים להיות אם אתם רוצים להביס אותם."
בולשיט. הסיבה, או יותר נכון, הסיבות לכך שאלכסיי, פטר ואורקון הצליחו להשליט טרור בכתה היא כי הם שלושה אנשים גבוהים, אתלטיים, עם איזון כימי מושלם במוח שאיפשר להם יציבות מנטלית והם נהנו מדימוי עצמי גבוה בגלל הנתונים הפיזיים שלהם. הקבוצה שלנו, של נינה, אלכסנדרה, ג'וזף, שאניה ואייזק הייתה הרוב במגמה, אבל היינו חלשים פיזית ומנטלית בשביל להשיב אש. אכן צדקה העיתונאית האמריקנית לבנונית בריג'יט גבריאל באומרה ש"הרוב שוחר השלום איננו רלוונטי". ולגבי האחריות שהוטלה עלינו לעזור לדריה, לא רק נינה, כולנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לעזור לה. הפרדנו בינה לבין השלישייה כשתפסנו אותם מתעללים בה, עשינו איתה אין ספור שיחות חיזוק כדי לתת לה תחושת ביטחון, אפילו דיווחנו למורים ולהורים וגם למשטרה, אבל כלום לא עזר. השלישייה המשיכה לעשות לדריה את המוות. אז היא התאבדה. ההתאבדות הזאת הייתה בלתי נמנעת. אם המנהל חושב שהוא יוכל למנוע את ההתאבדות הבאה במגמה, הוא טועה.
Gregory
 
הודעות: 62
הצטרף: 28 אוגוסט 2016, 23:03

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי Gregory » 23 יולי 2018, 17:20

ככל שעובר הזמן, אני מבינה יותר ויותר שדריה היא בעצם ברת מזל שאיננה בחיים. כל כך הרבה עומס ירד ממנה. היא לא צריכה להתמודד עם הלחץ בלימודים, היא לא נאלצת לשבור את הראש עם הבעיות שביצירת סרטים, בהליכי הליהוק, בימי הצילומים ובחדר העריכה. והכי חשוב, היא לא עוברת יותר את התופת שהעבירו אותה אלכסיי, אורקון, ופטר. היא מוגנת מכל רע וחופשייה מחובות. בנוסף, היא לא תצטרך לדאוג לגבי עתידה. בעוד אנו, תלמידי המגמה, מפחדים פחד מוות מהעתיד שצופה לנו. אם לא נצטיין בלימודים, לא נוכל להכנס לאוניברסיטאות היוקרתיות. שתנאיי קבלתן הוקשחו עד כדי הפכו לבלתי אפשריים. אם נלמד באחד ממוסדות הלימוד הפחות נחשבים, סביר להניח שנמצא את עצמנו באיזו עבודת פקידות זוטרה שמשלמת רק מעט יותר ממינימום, לא מספיק כדי להתקיים במדינה שלנו.
Gregory
 
הודעות: 62
הצטרף: 28 אוגוסט 2016, 23:03

Re: קטע קצר שכתבתי

הודעהעל ידי no one » 24 יולי 2018, 14:50

היי gregory
רוצה להגיב לתוכן הסיפור שלך, אבל קשה לי עכשיו (מרגיש לא טוב)

התרשמתי מהדרך שבה בחרת להביע את מה שבליבך,
אני רוצה לאמץ את זה גם לעצמי ולכתוב גם סיפורים קצרים

תודה
מאחל לך יום יפה
no one
 
הודעות: 3272
הצטרף: 18 פברואר 2018, 20:10

הבא

חזור אל ער"ן - פורום פתוח

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot] ו 19 אורחים