איך זה ייתכן שעדיין נותרה בין איזו תקווה בלתי מבוססת?

פורום תמיכה נפשית, בו אתם יכולים לקרוא, לשתף, ולשוחח עם מתנדבי ער"ן

המנהלים: ערן תמיכה 1, רינה מנהלת פורום, ערן תמיכה 3

איך זה ייתכן שעדיין נותרה בין איזו תקווה בלתי מבוססת?

הודעהעל ידי Urya » 14 יוני 2018, 20:51

איך זה ייתכן שעדיין נותרה בין איזו תקווה בלתי מבוססת?
תשעה חודשים שאני מבודד, מוצף בשלילי, לא רואה טוב בעצמי, חרד מהעולם ועל עצמי, לא רואה שום דרך לפרוץ את בית הכלא הפנימי שלי, משותק למרחב של ארבע קירות ביתי ויאדה יאדה יאדה שהפך כבר לרגיל. איך זה ייתכן שיש איזו תקווה שצפה?
בלתי מבוססת
אינה תלויה במציאות
בדפוס הפסיכולוגי שלי
במצב המתמשך
אינה בפתרונות.
אולי זה מנגנון הגנה פסיכולוגי? כי בלעדיה התקווה הבלתי אמינה זו אנשים מתאבדים?
ואני דחוק לפינה, מרגיש את הכל לוחץ אותי ואני כבול בשלשאות לכל הרע שהוא מנת חלקי. ועדיין תקווה.
ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר וניצול השואה דיבר על האשליה להינצל שמופיעה במצבים שבהם ברור לאדם שהוא לא יצא מהם בחיים (הוא דיבר על להישאר בחיים במובן הפיזי, במחנות, אך אני מניח שניתן להתייחס לאשליה זו גם במקרי מצוקה ויאוש בהם החיים הפיזיים אינם על הכף). אולי זה זה.
Urya
 
הודעות: 67
הצטרף: 05 מרץ 2018, 16:31

Re: איך זה ייתכן שעדיין נותרה בין איזו תקווה בלתי מבוססת?

הודעהעל ידי גוף עם אדם מת » 14 יוני 2018, 22:31

היי חבר,
לאו דווקא תקווה זו שמחזיקה את האדם.
ויקטור פרנקל דיבר על מימד יותר עמוק - משמעות.
כאשר אדם יודע שיש משמעות לסבל - פעמים רבות הוא יסבול אותו מרצון.
אדם מוכן לסבול, לחיות ולמות - בשביל דבר מה בעל משמעות.
שיטת הטיול שפרנקל פיתח (לוגותרפיה) היא בעצם טיפול ע"י הענקת משמעות לסבל.

בגדול יש שלוש גישות שמדברות על אותו דבר ברבדים שונים - העונג של פרויד, הכוח של אדלר, והמשמעות של פרנקל.
פרויד דיבר על הרובד התאוותני - אדלר על הרובד הריגשי - ופרנקל על הרובד הערכי.
בכל אדם יש רובד מסויים שהוא דומיננטי אצלו.
לאדם התאוותני - חוסר סיפוק תאוותיו גורם לו לעצבות ודיכאון, אצל האדם שהרובד הריגשי אצלו יותר דומיננטי מדובר ברגשות (אגב נשים יותר רגשיות - גברים יותר תאוותניים) ואצל האדם הערכי - כאשר הוא פועל בניגוד למערכת הערכים שהוא מאמין בה.

בגדול אם קראת את הספר שלו הוא מדבר על אם יש לאדם בשביל מה לסבול - הוא מוכן לסבול כמעט כל כמות של סבל.
הבעיה במאה ה-21 שהדור הזה מאוד מטריאליסטי ולכן הוא איבד את המשמעות.
וכאדם מאבד משמעות - היכולת להכיל סבל פוחתת עד מאוד.
זו הסיבה לעליה הדרמטית בהתאבדויות.

אני אסיים בשאלה - מהי מטרת חייך?
במידה ומטרת חייך מספיק חשובה - תהיה מוכן לסבול בשבילה כמות גדולה מאוד של סבל.

מאחל לך שתרגיש טוב חבר!
גוף עם אדם מת
 
הודעות: 1147
הצטרף: 07 מרץ 2018, 09:00


חזור אל ער"ן - פורום פתוח

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 25 אורחים